הרהורים והחלטות

פעם בכמה שבועות אני מקבלת מין הרגשה כזו, שמשהו לא יושב כמו שצריך. אני יודעת שהכל בסדר, אבל משהו לא מרגיש לי ממש נכון. הנוהל הרגיל שלי זה להתעלם מההרגשה הזו, אני אומרת לעצמי: "אין לי ממה להרגיש רע! החיים שלי בסדר גמור, על מה יש לי להתלונן?", אבל איפה שהוא עמוק בפנים יש משהו שפשוט לא מסתדר. מין פעפוע כזה בבטן, משהו שאומר לי שעדיין לא הגעתי למקום שהכי נכון לי, שיש לי עוד דרך, רק שאני לא יודעת לאן בדיוק לפנות.

זה קצת מזכיר לי את הסנצה מ"עליזה בארץ הפלאות"

     "התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." - אמר החתול

"לא אכפת לי כל כך לאן. - " אמרה אליס

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.

" - בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס כהסבר

"בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"

לואיס קרול

בחודשים האחרונים התחלתי ללמוד שיטת אימון שנקראת NLP, יש מי שמכירים את השיטה כדמיון מודרך, אך היא הרבה יותר מזה. שיטת ה-NLP עוזרת לנו להתחבר טוב יותר לרגשות העמוקים שלנו וללא מודע שלנו, ולחיות חיים טובים ושלווים יותר. הנחת היסוד הבסיסית של השיטה אומרת: אפשרי בעולם, אפשרי עבורי!

אני מודה שחלק מהרצון והסקרנות שליוו את ההחלטה לחזור לספסל הלימודים היו מקצועיים, ויחד עם זאת אני מוצאת שאני מגלה יותר ויותר רבדים בעצמי שדחקתי הצידה. החיבור הזה ללא מודע שלי, התרגולים שמלמדים אותי טכניקות טיפול שונות, שאמורות לעזור לי עם המטופלים בקליניקה. פותחים לי אט אט חלון אפשריות שחשבתי שנסגר מזמן.

זוכרים שסיפרתי בהתחלה על ההרגשה הזו שחוזרת כל כמה זמן? ההרגשה הלא ברורה הזו, שמשהו לא יושב כמו שצריך. פעם, לפני חיים וחצי מעכשיו, סיימתי תואר ראשון במדעי החיים, חשבתי שעכשיו שסיימתי את התואר אני כבר אדע מה לעשות עם החיים, אבל התשובה לא הגיעה.... במקום זה המשכתי ללמוד, הסבה מקצועית (ככה נהייתי דיאטנית). אני בכלל רציתי ללמוד עיצוב אופנה, אבל אבא שלי לא הסכים, וזה הזמן למחוק את החיוך מהפרצוף שלכם, כן אני מתייעצת עם ההורים שלי על הכל, לפחות אז הייתי מתייעצת איתם על הכל, וזה פשוט נראה לי הגיוני. אז סיימתי עוד תואר ועוד אחד ונחשו מה? אני עדיין לא יודעת מה אני רוצה לעשות.......

שבוע שעבר נפל לי האסימון סוף סוף. באחד מהתרגולים בקורס, ביקשו מאיתנו לדבר עם הלא מודע או יותר נכון להתייעץ איתו. ואם אתם מגלגלים עכשיו את העיניים זו זכותכם אבל תדעו לכם שזה ממש עובד. תוך כדי התרגול, גיליתי שאולי הסיבה לזה שאני לא הדיאטנית הכי טובה בארץ עד עכשיו נעוצה בעובדה שעדיין לא השלמתי עם העובדה שזה מה שאני הולכת לעשות מעכשיו ועד סוף הקריירה. מחשבה מחרידה תנו לי לספר לכם.

עצם המחשבה גרמה לי לחשוב מחדש על מה אני רוצה לעשות כשאגדל. ע' לגמרי איתי, הוא חושב שאולי כדאי לי להתחיל ללמוד עיצוב אופנה, ושאם זה מה שאני חולמת עליו כל כך הרבה זמן, אני צריכה לבדוק את זה. 

מעניין מה יקרה עכשיו, בנתיים עצם ההרהור הזה גורם לי להתרגשות, ומלא מחשבות יותר טכניות של איך בכלל מתחילים לעשות כזה דבר ואם בכלל.

היום אין מתכון אבל יש תמונה שלי מהפקת אופנה שהפקתי עם ע'.

מאחלת לכם תקשורת אין סופית אל הלא מודע והמון סקרנות!

וולנטיינס' ומקרונים, רומנטיקה בעוגייה

מקרונים לוולנטיינס'

מהימים האלה שלא בא לי לעשות כלום. אני יושבת מול המחשב ועוברת על הפייסבוק ומתפלאת איך אני מצליחה לבזבז שעות על קריאת פוסטים שכבר קראתי. ואז עוברת למייל, גם שם שום דבר לא השתנה בשעה האחרונה. מנסה לקרוא כמה פוסטים בבלוגים שאני אוהבת, אולי אני צריכה להוסיף רשימה שלהם לבלוג שלי....... נקודה למחשבה.

מרכיבים למקרון

וזה לא שאין לי מה לעשות, יש לי רשימה של מליון דברים שאני דוחה ודוחה, רק שבאמת אין לי חשק לכלום. ע' טוען שיש סופה מגנטית באוויר ולאף אחד לא בא לעשות כלום. רק שאף אחד לא ממש מעניין אותי, ובמקום להנות מהלעשות כלום אני מתחילה לכעוס על עצמי.

"רק התחיל השבוע ואת כבר מרשה לעצמך לקחת יום חופש?", ואז אני נזכרת שבעוד ארבעה ימים וולנטינס, וזה לא שאני מהחוגגות אבל בסוף השבוע האחרון  הצלחתי סוף סוף להכין מקרונים, שזה העוגייה הכי מושלמת בעולם, והיחידה ששווה לזייף בדיאטה בשבילה.

תהליך ההכנה

חלק מהמקרונים היו ורודים (הכי וולנטינס שיש), אז במקום להמשיך ולשבת פה בחוסר מעש החלטתי לכתוב פוסט ועל הדרך לעלות את המתכון.

אני מקווה שהצטיידתם במלא קומדיות רומנטיות, כך שבין אם אתם חוגגים או לא תהיה לכם אווירה רומנטית. 

מלא לבבות ורדרדים וולנטינס שמח 

מתכון למקרון

מרכיבים ל-20 מקרונים קטנים:

1 חלבון ביצה XL מיושן
1 קורט מלח
1.5 כפות סוכר לבן
60 גרם אבקת שקדים
100 גרם אבקת סוכר
אבקת צבע מאכל לבחירתכם

אופן ההכנה:

מיישנים את חלבון הביצה יום מראש. מפרידים את חלבון הביצה ושומרים בטמפרטורת החדר 24-48 שעות לפני תחילת ההכנה.

רפדו מראש תבנית אפייה גדולה בנייר אפייה.

את אבקת הסוכר והשקדים הטחונים מנפים, עד לקבלת אבקה דקה ואחידה. שימו לב שאין חתיכות שקדים קטנות באבקה.

בקערה נפרדת הקציפו את חלבון הביצה וקורט המלח עד לקבלת קצף רך. הוסיפו את הסוכר ואבקת צבע המאכל, והמשיכו להקציף עד לקבלת קצף יציב.

קפלו את אבקת השקדים והסוכר אל הקצף. שימו לב שאתם לא מערבבים יתר על המידה כך שהמסה לא הופכת נוזלית מדי. המטרה לקבל מסה סמיכה. העבירו את המסה אל שקית זילוף.

זלפו עיגולים קטנים על נייר האפייה, שימו לב שיש מרווח בין כל עיגול, הם נוטים להתפשט מעט על גבי משטח האפייה.

דיפקו את התבנית מספר פעמים על משטח קשה, על מנת להוציא את בועיות האוויר מהמקרונים.

הניחו למקרונים להתייבש בטמפרטורת החדר במשך כשעה, עד לקבלת קרום דק מעל כל מקרון.

את המקרונים הכניסו לתנור שחומם מראש ל-160 מעלות למשך 12-15 דקות.

הוציאו מהתנור כאשר המקרונים תופחים מעט ונהיית להם רגל קצף.. הניחו להתייבש ולהתקרר ונתקו מנייר האפייה.

חלקו את המקרונים לזוגות, מלאו במילוי האהוב עליכם והכניסו לקירור (במקרר) של לפחות 6 שעות לפני ההגשה.

מרכיבים לגאנש שוקולד (פרווה!!)

150 גרם שוקולד מריר איכותי
¼ כוס חלב סויה לא ממותק

אופן ההכנה:

הניחו בקערית פיירקס את קוביות השוקולד והחלב. הכניסו למיקרו והוציאו כל 30 שניות לערבוב, עד לקבלת תערובת חלקה וסמיכה. קררו מעט, העבירו לשקית זילוף, וזלפו גבעה יפה על עוגיית מקרון אחת וסיגרו עם עוגייה נוספת.

מרכיבים לקרם תפוזים (מילוי המקרונים הוורודים)

2 ביצים
1/2 כוס סוכר
1/2 כוס מיץ תפוזים
1/2 1 כפות קורנפלור

אופן ההכנה:

בסיר קטן מחממים את מיץ התפוזים והסוכר, שימו לב לא להביא את התערובת לרתיחה.
הורידו מהאש ותוך כדי ערבול מהיר הוסיפו פנימה את הביצים והקורנפלור, ערבבו היטב כך שתיווצר תערובת אחידה ללא גושים.  אם המיץ חם מדי ולא ערבבתם מספיק מהר הביצים יהפכו לביצים קשות, כך שחשוב לשים לב ולא להגיע לטמפרטורה גבוה מדי ולערבב מהר מאוד.

את התערובת המוכנה העבירו לאש בינונית לעוד חמש דקות, תוך ערבוב.

הורידו מהאש וקררו במקרר. כאשר התערובת קרה מספיק העבירו לשקית זילוף וזלפו על עוגיית מקרון וסיגרו עם  עוגייה נוספת.

סוף שבוע בפראג המושלגת

סוף ינואר, ובישראל בכלל לא מרגישים שאמצע החורף. בפראג לעומת זאת מרגישים את החורף מצויין, סופת שלגים באוויר, קרח על המרצפות וקור שחודר לעצמות. בין מוזיאון לחנות מחוממת, עוצרים להתחמם עם כוס גלינט ווין (בעברית: יין חם). בדרך לכנסיה גוטית עתיקה מגלים מוזיאון צעצועים, עם האוסף הכי גדול בעולם של בובות בארבי!! באמצע סופת שלגים מתפסים על גבעה אחרת לראות את הנוף המושלג של העיר. לשלג יש צליל משלו, הוא שקט ונקי.

הגענו לפראג בשלג

את הפוסט הזה, אני כבר כותבת במשך שבועיים שלמים. הסיבה לכך, היא שלמרות שאני ממש רוצה לשתף את כולם בסוף השבוע המדהים שהיה לי עם ע' בפראג, קצת קשה לי למצוא את המילים המתאימות לחלוק ועדיין לשמור את מה ששלנו לנו. היום החלטתי, שאין מנוס וכנראה שגם אם יש לי את המילים הנכונות וגם אם לא, אני אאלץ לכתוב את הפוסט הזה.

ב-33 השנים האחרונות, כל תחילת חודש ינואר אני חוגגת יומולדת. מאז שאני זוכרת את עצמי יומולדת זה אחד הימים החשובים ביותר בשנה. טלפונים מחברים ומשפחה, מסיבת ענק, יום כיף עם חבר/ה (תלוי בשנה), מתנות ובכלל, אם הייתי חייבת לחגוג רק חג אחד בשנה היומולדת שלי היה היום הזה! השנה יצא שיום לפני היומולדת נקבע לי מבחן ההגנה על התואר השני. אתם כבר יכולים לדמיין שלא ממש תככנתי כלום, מה שקרה זה שבעיקר הייתי בלחץ, לקחתי מלא רטלין ורק חיכיתי שהמבחן יהיה מאחורי. 

ע' לעומת זאת שקד על מסיבת ענק עם מלא חברים, ריקודים ואלכוהול. בנוסף לכל אלה, כדי להוכיח שהוא באמת סופר בן זוג הוא גם חשב על מתנה ליום השנה שלנו. וכך יצא שביום היומולדת שלי, כבר בבוקר הזמנו זוג כרטיסים לפראג!!!

כמו שהבנתם היה לנו המון לחגוג, יומולדת, סיום תואר שנמשך רק ארבע שנים, ושנה מ"הדייט" הרישמי הראשון שלנו. הדרך המושלמת לחגוג היא בחו"ל, וכשיש כל כך הרבה דברים לחגוג ביחד, ששון ושמחה גדולים. שבוע לפני הטיסה כבר בדקנו את תנאי מזג האוויר, ואני אחראית כתמיד הבטחתי לע' שמינוס שלוש ארבע מעלות זה לא ממש נורא.

רק שכנראה שמישהו מלמעלה חשב לצחוק עלינו, ודווקא בסוף השבוע שאנחנו הגענו לפראג הגיע גם הקור, וכדי לא להתבלבל הוא הביא איתו גם ערמות של שלג. כן, כן שלג!! בגלל שע' רק יקרא את זה אני אגיד פה בלב שלם שאני מ-ת-ה על שלג, בעיקר שהוא יורד, יש משהו בפתיתים הצחורים האלה נקי.

אז כן היה קר, והיה אפילו יום אחד שנאלצנו לעבור בין חנות לחנות, סבל אמיתי ;). אבל לסכם את סוף השבוע במילה אחת: כ-י-ף-ף-ף-ף-ף-ף-ף!!!! כן היה כיף, היה רומנטי והכי חשוב בחדר היה חמים והחוויות עדיין בוערות בראשי.

ע'  מתעד אץ נעלי השלג החדשות שלי (בשלג!!)

והנה כמה טיפים למי שבנוסע לפראג (כבר אמרתי שממש ממש כיף שם?):

1.      רוב הישראלים נוסעים בדיל, ואני חייבת לומר שגם אני הייתי קרובה מאוד לסגור דיל. ואז פגשתי את מאיה שסיפרה לי שדיל זה נחמד, אבל יותר כיף לסגור הכול לבד, לשלם פחות ולישון שנייה ממרכז העיר.
את הטיסה סגרתי דרך KAYAK,  וישנו ב- ibis old town, שניה מהכיכר המרכזית וסמוך לקניון פלאדיום.

2.      אני התעצלתי ולא ממש בדקתי כלום על פראג לפני......פשוט הדפסתי המלצות מ"למטייל". וכדי למנוע מכם סיבובים מיותרים בעיר, ברובע היהודי אתם יכולים לוותר כמעט על כל בתי הכנסת ולפנות ישר לבית של ה"גולום", בית הקברות העתיק ובית הכנסת הספרדי. פרט לשלושת אלו, כל שאר בתי הכנסת והתערוכות מיותרים לחלוטין, אנחנו שילמנו על הכול ועברנו מאחד לאחד בקור, ודי התבאסנו.

3.      בדרך למצודת פראג, אל תוותרו על מוזיאון הצעצועים. כשאנחנו היינו הייתה שם תערוכה מדהימה של 50 שנים לבארבי.

קארל והמעודדות

4.      מווישיגרד (העיר העליונה),תוכלו להשקיף על העיר כולה, יש שם את התצפית הכי יפה על העיר.

5.  אם אתם כמוני ואוהבים קניות (אם אתם לא, זו בעיה רצינית מבחינתי....רק שתדעו), ממליצה לנסוע לאירופה בסוף חודש ינואר או תחילת פברואר. תקופת הסיילים הכי חמה, מיד אחרי כריסטמס. אני שמתי ידי על מגפי פומה שהיו במחיר מגוחך של 130 שקלים, ועוד מעילון מהמם עוד יותר ב-200 שקלים.
בהמשך אני אעלה פוסט שלם על קניות בפראג.

ובנתיים המון נסיעות לחו"ל וקניות לכולם,
נטע

סוף שבוע שימשי בנמל יפו

תל אביב, תצפית מיפו העתיקה

אני מרגישה קצת אשמה, ההתחייבות הייתה לכתוב פוסט לפחות אחת לשבוע. רק שבסוף השבוע שעבר חגגנו אני וע' בפראג, שילבנו שימחה בששון יומולדת לי, וציון שנה מאז שהתחלנו לצאת. למרות שאני לא בטוחה שהתחלנו לצאת זה המונח המדוייק, שבו יש להשתמש בגילנו. ובכל זאת הנסיעה הזו ערערה לי את כל קצב הפירסומים פה.

זה התחיל בבאסה מהחזרה לארץ או במילים אחרות מהחזרה לחיים האמיתיים, והמשיך בזה שנהייתי ממש חולה :-( .

למזלי בסוף השבוע כבר הרגשתי הרבה יותר טוב והשמש זרחה, למרות שהייתה "שמש שקרנית" וקפאתי מקור כל היום. ובכל זאת שבת ושמש זה שילוב מנצח לצאת לטיול עצלני לאזור הנמל ביפו.

נמל יפו

פעם לפני שע' ואני עברנו לגור ביחד, הוא היה גר ביפו. לטענתו המקום הכי יפה בעיר, לטענתי רחוק מהמרכז ומפחיד בלילה. בגלל האהבה הגדולה שלו לאזור, והאהבה הגדולה של שנינו לים, יוצא שאנחנו מבלים לא מעט בנמל יפו. אני לא יודעת אם יצא לכם להסתובב ביפו לאחרונה, אבל מיד אחרי שהנמל מסתיים, מתחיל פארק קסום ממש על המים. בעבר זה היה אזור בו זרקו את כל הזבל מהאזור, והיום זה ממש פארק מגניב לפיקניקים וסתם טיולים.

ספספל, צמצם פתוח

אנחנו פשוט אוהבים את השילוב של ספסלים על המים, ולי זה ממש מזכיר את התחושה של לשבת על גדות האדסון בניו-יורק, ואם רק הייתי מוצאת מוכר פירות ומשיגה קופסאת אוכמניות טריות, אני חושבת שהחיים היו נהיים קצת יותר נעימים.

ועכשיו חזרה ליפו, אחרי שצלחנו את המעבר בין ים האנשים שממלאים את אזור הנמל בכל יום שבת, הגענו לפארק. יש משהו בתחושה הזו, אתה יושב על ספסל וממש מולך הים. מרוב שהוא קרוב אתה יכול להריח את המים ולהרגיש את המלח על השפתיים. זה מרגיע! ואם התמזל מזלכם ונפלתם על ספסל באזור שקט, תצליחו לחוש את השלווה הזו של יום שבת, ממש כמו פעם כשהיינו קטנים, לפני שיום שבת נהיה כל כך רועש ולחוץ.

שיצ'ו חמוד שפגשתי בדרך

אומנות רחוב

עונת הנדידה

אחרי כל השקט והשלווה, קצת לא בא לנו לפלס את דרכינו שוב דרך ההמון ופשוט החלטנו לחזור הביתה דרך העיר העתיקה ושוק הפשפשים. זה מדהים איך היום זרם ובין מפגש עם חברים של ע' לארוחת צהריים עם אחותי, הגענו שוב למצב צבירה נוזלי וכל מה שהתחשק לנו זה פשוט להימרח ולראות סרט.

אני יודעת, זה לא מדור המלצות סרטים והכל, אבל אני לא מסוגלת לעמוד בפיתוי. שני סרטים מעולים ברצף באותו סוף שבוע, ע' חובב סרטים מושבע, זו נפש האמן/צלם שלו, אני אומרת לכם יום יבוא והוא יהיה במאי גדול ;) ואם לא לפחות הוא ישאר שלי. אז לכו לקולנוע!!! אתם רוצים לראות את Dallas Buyers Club, זה עם מתיו מקונהי המהמם, סרט מדהים ומעורר השראה, והשני Her, אני לא יודעת מה יותר טוב, אבל תסמכו עלי שאם אתם אוהבים סרטים, אין מצב שזה לא יפוצץ לכם את המוח.

מבטיחה פוסט על סוף השבוע בפראג בהמשך השבוע.

לכו לראות סרטים,

נטע.

גבינה טבעונית

גבינת פטה טבעונית אפויה

יש לנו זוג חברים חמודים.
הוא קרניבור והיא טבעונית.
הם תמיד באים ביחד ולא חולקים צלחת.
כי הוא אוכל יצורים חמודים, שהיא מצילה מאנשים רעים.

ביום שבת נפגשנו המון חברים.
לחגוג, לשתות ולדבר על החיים.
צלחות על השולחן ונישנושים מפה לשם.

על הבעיה חשבתי כבר מראש, וטבעון הארוחה ניקח בחשבון.
שכן, חשוב תמיד לזכור, כי שלום בית קודם לכל.
לחלוק צלחת זה בסיסי, ומקל על המארחים.
כך ישטוף ע' פחות צלחת ואני אצא מוצלחת.

או במילים אחרות, אני מתעניינת לאחרונה במתכונים טבעוניים. זה לא עניין הומני ולא דיאטטי, אני פשוט מנסה ליצור קצת עניין במטבח.
את המתכון הזה לקחתי מהבלוג של נטלי הולדינג.

גבינת פטה טבעונית לפני החיסול 

גבינת פטה טבעונית אפויה:

מצרכים:

145 גרם שקדים מקולפים טחונים45 גרם קשיו מושרים כ-5 שעות60 גרם מיץ לימון (רבע כוס)חצי כוס מים3 כפות שמן זית2 שיני שום כתושותכפית ורבע מלח

מה עושים עם המצרכים:את כל המרכיבים מכניסים למעבד מזון, אני הכנסתי לקערה והשתמשתי בבלנדר יד (כבר סיפרתי לכם שאבא שלי קנה לי אחד אדום מבריק ומ-ה-מ-ם!!).מעבדים עד לקבלת מרקם חלק. מניחים מסננת מעל קערה ומרפדים בבד סינון (אני השתמשתי בגרב שע' מכין איתה בירה), אפשר ממש כמו הסבתות בבד חיתול.מניחים במקרר לחמש שעות.מוציאים את הגבינה מהבד, משמנים קלות ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות או עד שהגבינה מזהיבה ומתחילה להסדק מלמעלה.

תחילת החיסול

ורק לפני שאני מסיימת אני אספר שכל מה שהכנו באותה ארוחה היה טבעוני, בריא וטעים.
והנה עוד כמה תמונות.

ממרח קישואים וקשיו על קרקר כוסמין

פלפל ועגבניות שרי אפויים

והבונוס הנוסף, האוכל חוסל. המשך שבוע שמח ושמשי לכולם.
נטע

לא סנטרל פארק, אבל יש אגם

גלגל ענק

יום שבת ומצלמה חדשה (משומשת במצב טוב), זו סיבה מצויינת לצאת לטיול. 

ווידוי קטן, אנחנו לא מרבים לצאת מהעיר, פשוט מרגיש לי מוזר לצאת לטייל מחוץ לתל אביב, כשכל העולם רק מחפש פה חניה, והאוטו שלנו נח ממש מחוץ לבית, אין סיבה לתת לו להתעייף (ועוד ביום שבת...).

אבל, ע' הביא לי מצלמה חדשה, ומצא את התירוץ המושלם להוציא אותי מהעיר. הבטחה לשיעור צילום אמיתי, המון פופקורן וסרט.

ה-ס-כ-מ-ת-י!!!

"שמורת טבע "אגמון סופרלנד

וכך יצא שביום שבת בצהריים, נכנסנו לאוטו והתחלנו להתגלגל אל שמורת הטבע הקרובה ביותר (שמאחוריה יש את בית הקולנוע השווה בארץ) "האגמון" שנמצאת בראשון לציון. רק רבע שעה נסיעה, והנוף הכל כך מוכר הופך למשהו חדש ושונה מהמוכר.

האגמון הוא לא שמורת הטבע שאני דמיינתי. אני רגילה ששמורת טבע היא משהו יותר פסטורלי, והרבה פחות אורבני. אך, מה לעשות שהאגמון ממוקם באמצע ראשון? אומנם אין את כל העצים של שמורת טבע, אבל בהחלט יש טבע!!

השיעור הראשון היה ללמוד מה זה עומק שדה, ומה עושים עם הגלגל שיניים שיש הטוענים שקשור איך שהוא לצמצמים של המצלמה. ע' אומר שאני תלמידה מבריקה (ואני לגמרי מסכימה איתו), ואחרי שצילמתי כל אובייקט בערך עשרים פעמיים, ניתן לומר שיצאו לי תמונות לא רעות בכלל.

!!צמצם פתוח

תרגול מביא לשלמות.

אז זה מה שקורה כשפותחים את הצמצם

תוך כדי שלמדתי ונהננו, גילינו כמה דברים פחות שמחים. האגמון הנחמדון נראה כמלכודת מוות לדגים!!

דג שהפסיק לשחות

המון דגים מתים

והנה עוד כמה תמונות שצילמתי רגע לפני שנכנסנו לסרט.

ועוד משהו קטן. אחרי כל הכיף של השעור צילום, הלכנו לסרט כפי שהובטח.

לפני כמה חודשים גילינו שלהגיע ליס פלאנט בראשון, לוקח הרבה פחות זמן, מלנסוע לסרט על אופניים בתוך העיר. אנחנו אוהבים ללכת לשם כי המבחר הרבה יותר גדול, ותמיד כשנכנסים פנימה יש אווירה של חו"ל (אמריקה).

ע' אחרי מאמצים רבים, הצליח לשכנע אותי להיכנס להוביט 2. זה לא שיש לי משהו נגד הג'אנר, דווקא מאוד נהנתי מהטרילוגיה של שר הטבעות, ואפילו היה לי כיף לקרוא את ההוביט. רק שאת ההוביט הראשון, פשוט לא הצלחתי לשרוד. בסופו של דבר הפתרון היה לסרוג תוך כדי הסרט (רק כדי לא להירדם).

אז להפתעתי ההוביט 2, הוא פשוט יצירת מופת. אני לא מבינה גדולה בסרטים, אני פשוט יודעת מה כיף לי לראות, קומדיות רומנטיות, ומה לא, מה שלא קומדיות רומנטיות. אבל תנו לספר לכם, שהסרט שנמשך שלוש שעות, הרגיש כאילו הוא קצר מדי.

וע' שמח לשמוע שאני כבר מוכנה להוביט 3, ואם אפשר אולי לראות אותו באימקס בטיים סקואר זה אפילו יהיה יותר כיף!!

אז צאו לטייל, לראות סרט או סתם לשתות קפה. רק נצלו את הזמן ותהנו.

נטע

בראנצ' שבת ומתכון לממרח פסטו קשיו

ביצה עלומה על בסיס סקאונס וממרח פסטו קשיו

בוקר של שבת. שקט, שקט. אפילו ברחוב העמוס ביותר בתל אביב אפשר לשמוע ציפורים.אפילו בחדר שלנו אפשר לשמוע את הציפורים!!!! אז תגידו מה לעזאזל יכול לגרום לי לצאת מהמיטה?

אז זהו, שבת בבוקר זה הבוקר היחיד בשבוע (טוב אולי הגזמתי, לא היחיד), שאנחנו חורגים ממסורת הקורנפלקס (פייבר 1) ויוגורט 0%.  כן, כן אני יודעת אתם בטח חושבים עכשיו, כמה דוחה פייבר 1, אבל באמת כדאי לכם לנסות זה ממכר.....(ולא זה לא כי אני דיאטנית).

ונחזור שוב לשבת בבוקר. דמיינו מפגש עם חברים טובים, בית קפה שכונתי או אולי אפילו איזו ישיבה על בר בנמל, מרגיש נעים וכיף, נכון? ועכשיו, דמיינו שהמפגש אפילו לא דורש מכם לצאת מהטרנינג או מהבית! נכון, צריך להשקיע קצת יותר מאמץ, אבל חורף ולא צריך לצאת לקור, מבחינתי זה רווח עצום.

החלטנו לנצל את יום שבת הראשון לשנת 2014 ולעשות מיני בראנצ' עם חברים טובים. על הדרך כבר צילמנו גם כמה תמונות לפה (אני מתחילה להתמכר לעניין הזה של לבשל ולתת לע' לצלם תוך כדי שאני מציקה לו שיסביר לי על כל פונקציה שיש במצלמה), ואתם הרווחתם רעיון לשבת הבאה!!!

אז מה בתפריט? ביצה עלומה על בסיס סקואונס בריטי מסורתי וממרח פסטו. והפעם הכל מעשה שתי ידיי ובלנדר יד חדשני (תודה לאבא על הרכישה).
בלי פאניקה, למרות כל ההבטחות על כמה מסובך להכין ביצה עלומה (באמת בכל אתר שבדקתי הסבירו על רמת הקושי ושאין ממה לפחד....) זה אחד הדברים היותר פשוטים שעשיתי במטבח.

ביצה עלומה

כל מה שצריך לעשות זה להרתיח מים בקומקום (שתי דקות), לשפוך מים לסיר (כל סיר סטנדרטי) שיושב על להבה בינונית (אצלנו יש כיריים חשמליים, ועבד מצויין), שימו לב כמות המים צריכה להיות גבוה מספיק על מנת לכסות את כל הביצה. שוברים ביצה לקערית ניפרדת. כאשר מתחילות להיווצר בועיות בתחתית הסיר, יוצרים בעזרת כף מערבולת, ולמרכז המערבולת שופכים את הביצה בזריזות (אל תיבהלו אם נראה שיש מעט שאריות מסביב), ממתינים כחמש דקות  או יותר אם אתם מעדיפים ביצים פחות נוזליות, ובעזרת כף מוציאים את הביצה בזהירות מהסיר.

ביצה עלומה - הרכבת המנה

ואיך מרכיבים את כל היופי הזה ?

פשוט ממש, חוצים את הסקואנס לשתיים, מורחים במעט רוטב פסטו ומניחים מעליו את הביצה העלומה. פזרו מעל מעט מלח גס ופלפל ובתאבון.

מתכון לפסטו ממש עוד רגע, והקישור למתכון לסקאונס.

רוטב פסטו קשיו

מרכיבים:

1 צרור עלי פסטו טריים
25 גרם (או חופן) אגוזי קשיו
2 שיני שום טרי
½ כפית מלח
¼ כוס שמן זית

אופן ההכנה:

השרו את אגוזי הקשיו במים רותחים, כעשרים דקות, סננו והניחו בקערה או במיקסר.
לקערה הוסיפו את עלי הבזיליקום הזמן והמלח.
בעזרת בלנדר יד בלנדררו (או מקסרו אם אתם משתמשים בבלנדר), עד לקבלת מרקם משחתי.
שימו לב יש לפסטו נטייה להתחמצן ולהשחיר, כך שאם אתם לא מתכוונים לאכול אותו מיד סיחטו מלמעלה מעט מיץ לימון.

שנה אזרחית שמחה לכולם,
נטע