‏הצגת רשומות עם תוויות the wild. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות the wild. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 בספטמבר 2015

לעשות קמפינג ולהנות


כבחורה עירונית מטבעי, כל קונספט הקמפינג תמיד היה לי מוזר. טיולים בארץ היו נחלת חופשים עם ההורים וחוסר ברירה משוועה. המילה שנאה היא אולי הגזמה, אבל אני לא אכביר במילים אם אומר שהחשש הגדול ביותר שלי זה שינה בחיק הטבע.



 "איחס" היא המילה בה אני משתמשת, כשהמנקי מציע את האופציה "בואי ניסע לסוף שבוע בכינרת....". השאלה הראשונה שתמיד עולה זה, ניסע לצימר בצפון? התשובה היא כמעט תמיד "לא בואי ניסע לטבע, נעשה אוהל בכינרת"

אתם יכולים לדמיין את המבט המבועת שלי, בכל פעם שהשיחה עולה, והיא עולה אחת לכמה חודשים בשנה. בחודש האחרון היא אפילו עולה יותר מהרגיל, בכל זאת נגמר החופש הגדול, ולפי התאוריה של המנק החופים ריקים מאדם.....הדרך לשכנוע מוחלט שלי היא לצרף חברים, רק שהפעם כולם היו עסקים בעצמם, והנסיעה לכינרת היתה בדואט, או כמו שחבר שלנו הגדיר את זה, חופשה רומנטית.

מה שהחבר שלי שכח לעשות זה לוודא שהעומס על האגמון הקטן בצפון אכן התמוסס. אז כן בדרך כלל בספטמבר הכינרת ריקה מאדם (או ממשפחות). רק שבלי לשים לב, החלטנו לנסוע בסוף השבוע שעליו נפלה חופשת סוכות ליהודים וחופשת איד אל פיטר (מקווה שכתבתי נכון), לאחינו המוסלמים...... מה שהפך את הכינרת ליעד מבוקש לכל המשפחות שמשום מה נהנות לעשות קמפינג עם הילדים, הסבתות והדודים......

בגלל הצפיפות יצא שישנו בחוף לא מוכרז, מה שהפך את החופשה למושלמת ומבודדת מנפש חייה. המנקי שידוע בקישורי חוטב עצים ואיש מערות (ולא רק בגלל הזקן), הקים את המחנה השווה ביותר שיצא לי לישון בו, אי פעם בכינרת. ואתם הרווחתם מדריך מדוייק של איך לעשות קמפינג ולהנות!

הקמת מאהל וציוד


בעניין הציוד, הבחור שלי הוא אלוף עולם! אבל לא כולם חייבים את כל הציוד מוכן בבית.
מאוד חשוב להתארגן על אוהל, מחצלת וציליה.
בגלל שיוצא לנו לצאת לקמפינג לפחות פעם בשנה, השקענו בזוג מזרונים מגומאוויר, אתם יכולים להזמין לכם מזרונים כאלו בדרום תל אביב. למי שאין מזרונים בבית, גם מזרון מתנפח תופס.
אל תתעצלו ומתחו ציליה, צל יאפשר לכם לישון עד מאוחר בבוקר וימנע מכם להתבשל בשמש הבוקר.



אל תשכחו לקחת איתכם מצעים נעימים ונקיים מהבית, כולל כריות. נוחות היא ההבדל בין טיול קמפינג כיפי לסיוט של לילה או יותר.

אל תשכחו לקחת אלטוש! להתגרד כשאתם בטבע זה לא נעים ולא כיפי.

תאורה, לאכול בחושך או בכלל לנסות למצוא את האלטוש בחושך יכול להיות משימה בלתי אפשרית. ארגנו לכם קופסה עם נרות, שקיות נייר וצרו נרות סיני לתאורה רומנטית וכיפית.

איפה להקים מאהל


הכי רחוק שאפשר מהציוויליזציה. אם בשנים קודמות תמיד חיפשנו חוף מוכרז, עם שירותים ומים זורמים. הפעם מצאנו חוף מבודד, היה קצת יותר מאתגר מבחינת שירותים ומים זורמים, אבל בהחלט שווה את האתגר מבחינת אינטימיות ואווירה.

התרחקות מחופים מוכרזים ומיועדים לקמפינג, ידאג לכך שלא תתעוררו באמצע הלילה מטראנסים או ילדים שהחליטו לשים מוסיקה בקולי קולות.


מה לארוז לאכול


אני תמיד נלחצת מהעובדה שבקמפינג אין AMPM ומה שמביאים זה מה שאוכלים. אבל הצלחתי לייצר את הקומבינציה המנצחת לאכילה בטיולים.

לארוחת בוקר אני תמיד מכינה בבית מראש ביצים קשות, גבינה קשה, ירקות ופירכיות אורז. אנחנו תמיד דואגים לקחת איתנו ציידנית והכל נשמר טרי וטעים לארוחת בוקר.

ארוחת הערב היא תמיד ברביקיו, סטייקים על האש, ירקות קלויים וסלט טרי.


חשוב לקחת איתכם:


תבלינים (מלח, לפל, שום, אורגנו)
שמן
בצל
ירקות טריים
טחינה גולמית
גבינה קשה
ביצים קשות

קרש חיתוך לירקות
סכום
כלים חד פעמיים
מנגל
פחמים
סכין חדה
שולחן מתקפל
כיסאות מתקפלים



זו אולי נראה רשימה ארוכה, אנחנו הצלחנו להעמיס הכל במכונית פרייבט עירונית וקטנטנה.
המנקי מוסיף: "במקרה הצורך תמיד אפשר לקשור ציוד קל על הגג, כמו מזרונים, שקי שינה ואוהלים"




יום שלישי, 15 בספטמבר 2015

סוף שבוע כפרי

כתל אביבית אחד מהדברים שאני משתדלת להימנע מהם זה לצאת מהעיר, במיוחד בסופי שבוע. הבעיה עם מנהג סופי השבוע שלי, היא העובדה שכל העולם ואחותו בוחרים להגיע לעיר בשבת בבוקר ולא לעזוב אותה עד השעות הקטנות של הלילה. כך שיוצא שאת ימי שבת אני מבלה בעיקר על הספה או במטבח עם המנקי, חברים טובים ואחותי.

היציאה מהעיר

לפני שבועיים ההורים שלי בחרו לעזוב את העיר ולעבור לגור במושב, מה שגרם לבלאגן בסופי השבוע הרגילים שלי בעיר. במקום נסיעה של עשר דקות לחולון אנחנו צריכים לנסוע מעל לעשרים דקות בכביש מהיר למ-ו-ש-ב!!
אומנות בעיר
הדרך למושב

בית הפרוגלים

בכל שינוי יש גם דברים טובים, לפחות זה מה שאומרים. במושב שקט, הבית יותר גדול ובכללי האווירה נחמדה ומאוד לא עירונית. היתרון השני הוא, שהנסיעות הופכות לאט לאט לנסבלות ומאפשרות לנו לצאת למסע ולבקר חברים שהחליטו גם הם לעזוב את העיר ולהשתכן במושב (לא רחוק מההורים).

אני יכולה לקטר שעות כמה נורא במושב, אין AMPM, אין בתי קפה, אין אקשן. אבל מה שיש במושב זה שקט וחיות, למען האמת יש שם המון חיות חמודות שאפשר ללטף. ולמי שלא יודע ללטף חיות עושה טוב לנפש. 

אז הנה כמה תמונות שלי מלטפת סוסים במושב ומעלה את רמות הסרטונין והאושר, מעניין מתי המנקי יביא לי כבר חייה משלי שתגור לי בסלון?










יום ראשון, 7 בדצמבר 2014

Faux Leather Jacket




I love the winter days that are just hot enough for us to get outside. And this last weekend fun day was just that. I got to wear my brand new WALK shoes and great faux leather jacket that I got in Wiliamsburg, Brooklyn two years ago. All and all winter is not that bad (so far).

אני אוהבת את הימים החמימם של החורף. ימים שגורמים לי להרגיש שאפשר לצאת ולטייל בלי לקפוא למוות. יום שבת לפני שבועיים היה בדיוק זה. והכי כיף שהצלחתי ללבוש את נעלי ה-WALK המגניבות שלי ואת הג'קט דמוי עור שקניתי בוויאמסבורק, ברוקלין לפני שנתיים.





אני לובשת: נעליים:WALK | ג'ינס: ZARA | חגורה: איילת שחר | ג'קט: ווינטג' | גופיה: ישנה TNT


יום שבת, 18 באוקטובר 2014

The Dunes Of Rishon Lezion


If you've been reading this blog or just caught a glimpse at my pictures and photos you must have noticed that I like spending time outdoors and particularly in the nature. Well you couldn't have been more wrong...... the reason and actually the only reason why I spend time out in the wiled is my love for me monkie and the love of capturing nature through the lanes of my camera.
So this is the result of a great sandy day I spent with my love in the dunes of Rishon Lezion in Israel.

אם אתם קוראים את הבלוג או רק עוצרים פה מדי פעם כדי לראות תמונות שלי, אתם בטח חושבים שאני ממש אוהבת לבלות בטבע. האמת היא שאני ממש אבל ממש לא אוהבת את זה....... הסיבה היחידה שיש תמונות של טיולים בחיק הטבע הם האהבה הגדולה שלי למנקי ולמה שאני רואה דרך עדשת המצלמה שלי.
התוצאה שלפניכם היא תוצר של יום שלם ומאוד חולי בדיונות של ראשון לציון.